חפצים שנשארו בדירה אחרי פינוי: מה נהוג ואיך מתנהלים

כשפותחים את הדירה ומוצאים שחפצים נשארו

כשמגיעים לדירה ביום הכניסה ומגלים שהשוכר הקודם השאיר ריהוט, קופסאות, מכשירים חשמליים או חפצים שונים - מדובר בסיטואציה שמתרחשת בשכירויות רבות. מה שנהוג לעשות תלוי בשלב שבו מתגלה הבעיה, בסוג הפריט שנשאר ובמה שנכתב (או לא נכתב) בחוזה.

הצעד הראשון הוא תמיד אחד: לתעד. רשמו בדיוק אילו פריטים נמצאים, היכן הם מוצבים ומה מצבם, ואחר כך פנו למשכיר בכתב. בלי תיעוד, כל ויכוח עתידי על אחריות - מי הביא את הפריט ומי היה צריך להסיר אותו - הופך לעדות נגד עדות.

שני סוגים של חפצים שנשארו

לא כל פריט שנמצא בדירה הוא בגדר בעיה. חשוב להבחין בין שני מצבים שונים לחלוטין.

פריטים שנשארו בהסכמה: חלק מהמשכירים מאפשרים לשוכרים הקודמים להשאיר פריטים שהוסכם עליהם מראש - לרוב ריהוט גדול שקשה להסיע כמו מקרר, מכשיר כביסה או ספה. פריטים אלה לרוב מפורטים בחוזה או בנספח בכתב, ועוברים בצורה מוסדרת לשוכר החדש עם הבנה ברורה מי אחראי על תחזוקתם.

פריטים שנשארו בלי הסכמה: כשהשוכר הקודם פינה את הדירה אבל לא לקח את כל חפציו, הם נשארים בבעיה שתלויה באוויר. לא ברור מי הבעלים, לא ברור מה ערכם ולא ברור מי אחראי להסיר אותם. זה המצב שדורש טיפול מסודר.

מה נהוג לכתוב בחוזה לגבי פינוי חפצים

בחוזי שכירות רבים קיים סעיף שמחייב את השוכר לפנות את הדירה ריקה מכל חפץ עד מועד מסוים. בחלק מהחוזים מצוין גם מה קורה אם חפצים נשארים: זכות המשכיר לסלק אותם על חשבון השוכר, קנס יומי על כל יום של עיכוב בפינוי, או ניכוי מהפיקדון.

הטעות הנפוצה היא לחתום על חוזה שלא מפרט את הנושא הזה, ואז שני הצדדים מגיעים לסכסוך על פריטים שנשארו בלי מסגרת ברורה לטיפול בהם. כשהסעיף לא קיים, הנוהג המקובל בשוק הוא לתת לשוכר הקודם 48-72 שעות לאחר מועד הפינוי לאסוף את הפריטים, לפני שנוקטים בצעדים נוספים.

מה עושים לפי סוג הפריט שנשאר

לא כל פריט שנשאר מטופל באותה הדרך. הטבלה הבאה מסכמת את הנוהג המקובל לפי קטגוריה:

צ'קליסט: מה עושים ביום שמגלים את הפריטים

הסדר הזה מגן עליכם מכל כיוון - הן מול המשכיר והן מול השוכר הקודם:

1. מצלמים הכול - כל פריט, מכל זווית, עם חותמת תאריך. כולל פינות, מחסנים וגג מקרר.
2. כותבים רשימה כתובה - תיאור הפריט, מיקומו המדויק ומצבו הנראה לעין.
3. שולחים למשכיר בכתב - ווטסאפ, מייל או הודעה. חשוב שיהיה רישום עם תאריך ושעה.
4. מבקשים הוראות בכתב - לא מחליטים לבד מה לעשות עם הפריטים.
5. לא משליכים ולא מזיזים - עד שיש אישור כתוב מהמשכיר.

כשהפריטים בעלי ערך ממשי

אם מדובר בפריטים שנראים יקרים - ציוד אלקטרוני, כלי עבודה, ריהוט מעוצב, אוסף ספרים - המשכיר הוא שצריך להוביל את הטיפול. הנוהג המקובל במצבים כאלה:

• המשכיר יוצר קשר עם השוכר הקודם ומקצה לו חלון זמן מוגדר לאיסוף - בדרך כלל שבוע עד שבועיים.
• אם השוכר לא מגיב, המשכיר שומר את הפריטים בנפרד ומתעד שמירה זו בכתב.
• לאחר תקופת שמירה שנהוג לקבוע מראש בחוזה, ניתן לנקוט בצעדים נוספים - אך הפרטים תלויים בנוסח החוזה הספציפי.

כשוכר חדש, תפקידכם הוא לתעד ולדווח, לא לקבל החלטות. אתם לא הבעלים של הפריטים ולא מוסמכים להחליט על גורלם ללא אישור מפורש.

ההשפעה על הכניסה ועל הפיקדון שלכם

בעיה שהרבה שוכרים חדשים שוכחים לשים לב אליה: אם הדירה לא מתפנית בזמן בגלל חפצים שנשארו ומועד הכניסה שלכם מתעכב, יש בסיס לדרוש מהמשכיר פיצוי על ימי עיכוב. הפיצוי המקובל שנהוג לראות בחוזים הוא שכר דירה יומי יחסי - שכר הדירה החודשי חלקי 30 לכל יום עיכוב - אם כי הפרטים תלויים בנוסח החוזה.

מה שחשוב לא פחות: ודאו שהפריטים שנשארו מתועדים בנפרד ממצב הדירה הכללי. אם לא תעשו כן, בסוף השכירות שלכם עלולים לבקש מכם לתת דין וחשבון על פגמים או פריטים שהיו קיימים לפני שנכנסתם.

הטעות הנפוצה ביותר של שוכרים חדשים: לא לצלם ולא לדווח בכתב על החפצים שנשארו, ואז בסוף השכירות שלהם - לאחר שאספו או הסירו אותם - לא יוכלו להוכיח שהם לא הביאו אותם בעצמם.

אחרי שהפריטים פונו: מה בודקים שוב

ברגע שהחפצים שנשארו הוסרו, בצעו סיבוב נוסף בדירה ובדקו שהפינוי לא גרם לנזקים חדשים: שריטות על רצפה שנגרמו מגרירת ריהוט, כתמים שהתגלו מתחת לספה, חורים בקיר שהיו מאחורי ארון. תעדו גם אלה בצילום ודווחו למשכיר לפני שמתחילים להניח את חפציכם.

נושא נפוץ שנשכח: ארונות ומגירות שנפתחו אחרי פינוי הריהוט הגדול. שוכרים קודמים משאירים לפעמים כלים קטנים, תרופות, מסמכים ואף כרטיסי אשראי שאבדו. מה שמוצאים - מדווחים, לא שומרים לעצמנו.