עישון בדירה שכורה: מה נהוג לכתוב בחוזה ומה קורה בפועל

רוב חוזי השכירות שנחתמים כיום בישראל כוללים התייחסות מפורשת לנושא העישון. הנוסח הנפוץ ביותר הוא איסור על עישון בתחומי הדירה, אם כי יש מגוון ניסוחים שנעים בין איסור מוחלט לבין הגבלה על שטח הפנים בלבד. אם אתם מעשנים ומחפשים דירה, או אם אתם משכירים שרוצים להגן על הנכס - כדאי לדעת מה הנוהג המקובל לפני שחותמים.

מה כותבים בחוזה לגבי עישון

הסעיף הנפוץ ביותר בחוזי שכירות בישראל בנושא עישון הוא הצהרת השוכר שלא יעשן בתחומי הנכס. הניסוח שנהוג להשתמש בו: "השוכר מתחייב שלא לעשן ושלא לאפשר לאורחיו לעשן בשטח הדירה ו/או במרפסת".

הסעיף הזה מגן על המשכיר בשני אופנים עיקריים. ראשית, הוא מונע נזקים שנוצרים מעשן לאורך הזמן - הצהבת קירות, ריח שחלחל לבדים ולרהיטים, וכתמים על תקרות. שנית, הוא מבהיר שאם יתגלו נזקי עשן בסוף השכירות, ניתן לקשר אותם ישירות להפרת החוזה ולא לנהל ויכוח על הגדרתם כ"בלאי סביר".

מבחינת השוכר, הסעיף מגדיר בבירור מה אסור, ובכך מונע מצב שבו מגיעים לסוף השכירות עם אי-הבנות. שוכר שיודע מראש שיש סעיף כזה יכול לבקש שיוחרג ממנו חלק מסוים של הדירה - כמו המרפסת - לפני החתימה.

הניסוחים הנפוצים: מה ההבדל ביניהם

כשאין סעיף עישון בחוזה: מה נהוג

אם חוזה השכירות שותק בנושא העישון, כדאי לדעת שהיעדר הסעיף לא מתיר אוטומטית עישון. המשכיר שגילה שמעשנים בדירה בניגוד לרצונו יכול לטעון שהדבר גורם נזק לנכס, גם ללא הגבלה כתובה.

מצד שני, שוכר שעישן בדירה שלא כלל סעיף איסור, ופנה אליו המשכיר בדרישה להפסיק, עשוי לטעון שלא הוסכם על כך. המצב הזה נמנע בקלות: אם הנושא חשוב לאחד הצדדים, כדאי לציין אותו מפורשות עוד בשלב ניהול המשא ומתן על החוזה.

הטעות הנפוצה של שוכרים מעשנים היא לחתום על חוזה בלי לשים לב לסעיף העישון, ולהבין את ההגבלה רק כשמתקרב סוף השכירות וכשהמשכיר מעלה דרישות.

נזקי עשן: מה מגיע למשכיר בסוף השכירות

הנושא הרגיש ביותר סביב עישון בשכירות הוא סוף תקופת החוזה. נזקי עשן מצטברים לאורך זמן: קירות שהצהיבו, ריח שנספג בדלתות ובמסגרות, כתמים שנוצרו על תקרות וסביב חלונות.

אם יש בחוזה סעיף איסור עישון, וניכר שעישנו בדירה, מדובר בהפרת החוזה. במקרה כזה, תביעה להחזרת עלות הצביעה המחודשת נחשבת סבירה. עלות צביעה של דירת 3 חדרים עשויה לעמוד על 3,500-7,000 ש"ח, תלוי בגודל הדירה, סוג הצבע הקודם ומצב הקירות.

המצב שונה כאשר אין סעיף איסור בחוזה, והצהבת הקירות מינימלית. במקרה כזה ייתכן שהמשכיר לא יצליח לנכות מהפיקדון את מלוא עלות הצביעה, מאחר שקירות שהצהיבו מעט לאחר שכירות ארוכה עשויים להיחשב חלק מהבלאי הסביר.

עישון במרפסת: מה נהוג לאפשר

המרפסת היא אחד ממוקדי המחלוקת הנפוצים בנושא עישון. חלק מהמשכירים נכונים לאפשר עישון על המרפסת בלבד, כפשרה בין מניעת נזקים בתוך הדירה לבין צרכי השוכר.

חשוב לדעת שמרפסת, מבחינת חוזי שכירות, היא בדרך כלל חלק אינטגרלי מהנכס. לכן, איסור כללי על עישון "בנכס" כולל בדרך כלל גם את המרפסת. אם החוזה מציין "בשטח הדירה" בלבד - ניתן לפרש זאת כמתיר עישון במרפסת, אך הדבר תלוי בניסוח הספציפי ובנסיבות.

בנוסף לחוזה עצמו, כדאי לבדוק את תקנון הבית המשותף. תקנונים של בניינים מסוימים כוללים הגבלות על עישון בשטחים משותפים: מבואות, חדרי מדרגות ולעתים גם מרפסות. הגבלות אלה חלות על כל דיירי הבניין, לרבות שוכרים, גם אם לא כתובות בחוזה השכירות.

אורחים ואחריות השוכר

הניסוח הנפוץ בחוזים מחייב את השוכר לא רק להימנע מעישון בעצמו, אלא גם להבטיח שאורחיו לא יעשנו בדירה. הדבר אומר שאם אורח עישן בדירה בניגוד לאיסור שבחוזה ונגרם נזק, אחריות ההחזר היא על השוכר.

בפועל, ויכוח על "מי עישן" נדיר יחסית. ברוב המקרים, כשנמצאים נזקי עשן בסוף שכירות ולחוזה יש סעיף איסור, הוויכוח מתמקד בגובה הנזק ולא בעצם האחריות.

צ'קליסט: מה לברר לפני חתימה

לפני שחותמים על חוזה שכירות, אם נושא העישון רלוונטי אליכם, כדאי לברר את הנקודות הבאות:

• האם יש סעיף עישון בחוזה, ואיפה הוא מצוין?
• האם המרפסת כלולה באיסור או שמוחרגת ממנו?
• מה מוגדר כנזק עשן לעומת בלאי סביר - אם בכלל מצוין?
• האם יש תקנון בית משותף שמגביל עישון בשטחים משותפים?
• האם הדירה הושכרה בעבר לשוכרים שעישנו, ואם כן, מה מצב הקירות כיום?
• האם הסכמות בעל-פה על עישון מצוינות גם בכתב בחוזה?

תיעוד ביום הכניסה: חשוב במיוחד לשוכרים מעשנים

שוכר שמתכנן לעשן במרפסת כשהחוזה מאפשר זאת, כדאי שיתעד את מצב הקירות, התקרות והרצפות ביום הכניסה. פרוטוקול מסירה עם תמונות בחדרים ובמרפסת שומר עליכם מטענות שנזקי עשן קדמו לשכירות שלכם.

אם הדירה מרוהטת, תעדו גם את מצב הריפוד והאריגים. ריח עשן שנספג ברהיטים ישנים שקיבלתם עם הדירה יכול להיות נושא למחלוקת בסוף השכירות, בייחוד כשקשה לקבוע מתי נוצר הנזק.

תמונות ממוספרות עם תאריך, רצוי בוואטסאפ לאישור שיש timestamp, נחשבות לתיעוד מספיק לרוב המקרים. שמרו אותן לאורך כל תקופת השכירות ולא רק עד שמסתדרים.