עוברים לדירה שכורה מרוהטת: מה עושים עם הרהיטים והתכולה שלכם

כשעוברים לדירה שכורה מרוהטת, או מרוהטת חלקית, יש חמש דרכים לטפל ברהיטים ובמכשירי החשמל שכבר בבעלותכם: לבקש מבעל הדירה לפנות פריטים שלו, להכניס רק חלק משלכם, למכור, להשאיל לבני משפחה או לאחסן מחוץ לדירה. ברוב המקרים הפתרון הוא שילוב של כמה מהן, וההחלטה מתקבלת לכל פריט בנפרד ולא על כל התכולה בבת אחת.

השיקול המרכזי הוא כספי ופשוט למדי: כמה יעלה לכם להחליף את הפריט בעתיד, מול כמה יעלה לשמור אותו עד שתצטרכו אותו שוב. שוכרים באזור השפלה וגוש דן מגלים לא פעם שהשכרת מחסן בראשון לציון לתקופת החוזה עולה פחות ממכירה של רהיטים טובים במחיר הפסד וקנייה שלהם מחדש בעוד שנה או שנתיים. בהמשך תמצאו דרך מסודרת לעשות את החשבון הזה, וגם את מה שכדאי לסכם בכתב עם בעל הדירה לפני שמזיזים רהיט אחד.

קודם כול ממפים: מה יש בדירה ומה יש לכם

לפני שמחליטים משהו, צריך שתי רשימות. בלי רשימות ההחלטות מתקבלות לפי תחושה, ובדרך כלל מגלים ביום ההובלה שהמקרר שלכם לא נכנס לנישה או שיש בדירה שתי מכונות כביסה ומקום לאחת.

הרשימה של בעל הדירה

בקשו מבעל הדירה רשימה מפורטת של כל מה שנשאר בדירה, ועברו עליה בסיור פיזי. המילה מרוהטת אומרת דברים שונים לאנשים שונים: יש דירות עם מיטה, ארון ומקרר בלבד, ויש דירות שמגיעות עם ספה, שולחן אוכל, מכונת כביסה, מייבש, תנור ואפילו כלי מטבח. לכל פריט רשמו שלושה דברים:

• מה מצבו: חדש, סביר או כזה שלא הייתם רוצים להשתמש בו.
• האם הוא קבוע או נייד: ארון קיר, תנור בנוי ומזגן הם חלק מהדירה. ספה, מיטה ומקרר אפשר להוציא.
• האם בעל הדירה פתוח להוציא אותו: שאלו כבר בסיור, לפני החתימה.

הרשימה שלכם

עכשיו עברו על התכולה שלכם ורשמו לכל פריט גדול את הגיל, המצב, המידות וכמה שילמתם עליו. מדדו גם את הדירה החדשה: רוחב הנישה של המקרר, פתח הדלת, חדר המדרגות והמעלית. פריט שלא עובר בפתח יורד מהרשימה בלי קשר לשאלה אם אתם אוהבים אותו.

כשהדירה מרוהטת חלקית או פשוט קטנה יותר

לא תמיד מדובר בדירה מרוהטת לגמרי. לפעמים יש בה רק מקרר, ארון ומיטה, ולפעמים היא ריקה אבל קטנה בחדר שלם מהדירה הקודמת. השיטה זהה בשני המקרים: שרטטו תוכנית פשוטה של כל חדר, סמנו עליה את מה שכבר נמצא שם, ובדקו מה משלכם נכנס בלי לחסום מעברים, חלונות ודלתות של ארונות. מה שנשאר מחוץ לשרטוט הוא רשימת הפריטים שצריכים פתרון אחר, ועליה נעשה החשבון בהמשך.

חמש האפשרויות שעומדות לרשותכם

לכל אפשרות יש מחיר, לא תמיד בכסף. הטבלה מסכמת מתי כל אחת מתאימה ומה החיסרון העיקרי שלה.

שימו לב שהאפשרות הראשונה והאחרונה משתלבות: לפעמים דווקא הרהיטים של בעל הדירה הם אלה שיוצאים לאחסון, ושלכם נכנסים לדירה. על זה בהמשך.

איך מחליטים לכל פריט: עלות החלפה מול עלות אחסון

הטעות הנפוצה היא להחליט על כל התכולה כמקשה אחת: למכור הכול כי אין מקום, או לאחסן הכול כי חבל. בפועל, מקרר בן שנתיים וכוננית ספרים זולה בת עשר הם שתי החלטות שונות לגמרי.

החשבון הבסיסי

לכל פריט חשבו שלושה מספרים:

1. עלות החלפה: כמה יעלה לקנות פריט דומה באיכותו כשתצטרכו אותו שוב.
2. תמורה ממכירה: כמה ריאלי לקבל עליו היום ביד שנייה, אחרי מיקוח.
3. פער ההחלפה: ההפרש בין השניים. זה הסכום שתפסידו אם תמכרו ותקנו מחדש.

סכמו את פער ההחלפה של כל הפריטים שאתם שוקלים לשמור, והשוו אותו לעלות האחסון הכוללת: התשלום החודשי כפול מספר חודשי החוזה, ועוד שתי הובלות, אחת אל המחסן ואחת ממנו. אם פער ההחלפה גבוה משמעותית מעלות האחסון, שומרים. אם הוא נמוך ממנה, מוכרים.

דוגמה מספרית

נניח זוג שעובר לדירת שלושה חדרים מרוהטת לשנה, ויש לו מקרר, מכונת כביסה, ספה, מיטה זוגית עם מזרן ושולחן אוכל עם כיסאות. המספרים כאן הם להמחשה בלבד, והמחירים הם טווח מקובל בשוק ומשוער, שמשתנה לפי אזור, גודל ועונה.

• עלות החלפה של חמשת הפריטים יחד: כ-18,000 שקלים.
• תמורה ריאלית ממכירה ביד שנייה: כ-5,000 שקלים.
• פער ההחלפה: כ-13,000 שקלים.
• יחידת אחסון קטנה שמספיקה לתכולה כזו: כמה מאות שקלים בחודש. אם נניח כ-450 שקלים, מדובר בכ-5,400 שקלים לשנה.
• שתי הובלות קצרות: כ-2,000 שקלים יחד.

בתרחיש הזה האחסון לשנה עולה כ-7,400 שקלים מול הפסד של כ-13,000 שקלים במכירה וקנייה מחדש, ולכן משתלם לשמור. אבל אם אותו זוג חותם לשלוש שנים, עלות האחסון מתקרבת ל-18,000 שקלים ועוברת את פער ההחלפה. במצב כזה הגיוני יותר למכור את רוב הפריטים ולשמור רק את מה שיקר או קשה להחליף.

שלוש קבוצות במקום החלטה אחת

אחרי החשבון נוח לחלק את התכולה לשלוש קבוצות. בקבוצה הראשונה פריטים יקרים במצב טוב, שפער ההחלפה שלהם גבוה: אותם שומרים. בקבוצה השנייה פריטים ישנים או זולים, שקל למצוא להם תחליף: אותם מוכרים או מוסרים. הקבוצה השלישית היא הפריטים הגבוליים, והם אלה שממלאים את המקום שנשאר ביחידת האחסון. אם יש מקום פנוי ביחידה שממילא שכרתם, הפריט הגבולי נשמר כמעט בלי עלות נוספת. אם הוא מחייב מעבר ליחידה גדולה יותר, עדיף לוותר עליו.

מה שהמספרים לא מראים

יש שיקולים שלא נכנסים לטבלה ועדיין משפיעים:

• אי ודאות על אורך התקופה: חוזה לשנה עם אופציה להארכה יכול להפוך לשלוש שנים. עשו את החשבון גם לתרחיש הארוך.
• התיישנות: מכשירי חשמל מאבדים ערך גם כשהם עומדים. מקרר בן שבע שיחכה שנתיים במחסן יצא ממנו בן תשע.
• ערך רגשי או התאמה אישית: מזרן שהגב שלכם התרגל אליו, שולחן שעבר במשפחה. אלה נשמרים גם כשהחשבון גבולי.
• טרחה: מכירה של עשרה פריטים דורשת צילום, תיאומים וערבים שלמים של המתנה לקונים.

לבקש מבעל הדירה לפנות רהיטים: איך מנהלים את השיחה

בעלי דירות רבים גמישים יותר ממה שנדמה, בעיקר כשמדובר בפריטים ישנים שהם עצמם לא קשורים אליהם. הבקשה צריכה לעלות לפני החתימה על החוזה, כשיש לכם עוד כוח מיקוח, ולא ביום הכניסה.

איך לנסח את הבקשה

היו ספציפיים. במקום לשאול אם אפשר להוציא רהיטים, אמרו בדיוק אילו: את המיטה הזוגית ואת המקרר, למשל. הסבירו שיש לכם פריטים משלכם במצב טוב, והציעו פתרון ולא רק בעיה. בעל דירה שומע בקשה כזו אחרת כשברור לו מי מוביל, לאן, ועל חשבון מי.

כדאי גם להבין מה מטריד את הצד השני. בעל דירה שמשכיר דירה מרוהטת חושש בדרך כלל משני דברים: שהרהיטים שלו יינזקו בהובלה או באחסון, ושבסוף השכירות יקבל דירה ריקה שקשה יותר להשכיר. אם תתייחסו לשני החששות האלה מראש, עם הצעה ברורה להובלה מסודרת ועם התחייבות להחזיר את הפריטים לפני היציאה, הסיכוי להסכמה עולה.

לאן הולכים הפריטים שלו

יש כמה תשובות מקובלות, וכל אחת משנה את החלוקה ביניכם:

• בעל הדירה לוקח אותם אליו: לבית שלו, לדירה אחרת או למחסן שבבעלותו. זה הפתרון הנקי ביותר מבחינתכם.
• הפריטים עוברים למחסן הצמוד לדירה: אם יש מחסן בבניין שכלול בשכירות, נהוג לרכז בו את מה שיצא. זכרו שכך אתם מוותרים על שטח אחסון שיכול היה לשמש אתכם.
• אחסון חיצוני: כאן השאלה מי משלם. כשהבקשה באה מכם, לא פעם מקובל שאתם נושאים בעלות או מתחלקים בה, אבל זה עניין למשא ומתן.
• בעל הדירה מוותר על הפריט: לפעמים הוא שמח להיפטר מספה ישנה. גם אז כדאי לקבל את זה בכתב, כדי שלא תתבקשו להחזיר אותה בסוף.

אם בעל הדירה מסרב, זה לא סוף הדיון. אפשר לבקש הפחתה קטנה בשכר הדירה תמורת זה שאתם מאחסנים את שלכם על חשבונכם, או לבדוק אם הוא מסכים לפנות רק פריט אחד שחשוב לכם במיוחד.

מה נהוג לכתוב בחוזה וברשימת התכולה

כל שינוי בתכולת הדירה כדאי לסכם בכתב, בנספח לחוזה או בהודעה מתועדת ששני הצדדים מאשרים. סיכום בעל פה נשכח תוך שנה, ובסוף השכירות כל צד זוכר גרסה אחרת.

שימו לב: האמור כאן הוא מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. כל חוזה שכירות שונה, ובשאלה ספציפית על הזכויות והחובות שלכם כדאי להתייעץ עם עורך דין שמכיר את התחום.

אלה הנקודות שנהוג לכלול כשרהיטים של בעל הדירה מפונים או מאוחסנים:

1. רשימת תכולה מעודכנת: פירוט של מה שנשאר בדירה בפועל, עם תיאור קצר של המצב. פריטים שיצאו מופיעים ברשימה נפרדת.
2. לאן עבר כל פריט שיצא: לרשות בעל הדירה, למחסן הצמוד או לאחסון חיצוני, ומי מחזיק במפתח.
3. מי נושא בעלויות: הובלה החוצה, דמי אחסון אם יש, והובלה חזרה בסוף התקופה.
4. מי אחראי למצב הפריטים שיצאו: כדאי להבהיר שמרגע שהפריט עבר לרשות בעל הדירה, אינכם אחראים לבלאי או לנזק שנגרם לו שם.
5. מה קורה בסוף השכירות: האם אתם נדרשים להחזיר את הפריטים לדירה, ואם כן, עד מתי ועל חשבון מי.
6. הפריטים שלכם: שורה שמציינת אילו פריטים גדולים בדירה שייכים לכם. זה מונע בלבול ביציאה, בעיקר במכשירי חשמל דומים.

צרפו לנספח תמונות עם תאריך, ושמרו עותק אצל שני הצדדים. אם הסיכום נעשה בהודעות, רכזו את הכול בהודעה מסכמת אחת ובקשו אישור מפורש.

תיעוד מצב: גם של הרהיטים שלו וגם של שלכם

תיעוד הוא הביטוח הזול ביותר שיש לכם. ביום הכניסה צלמו כל פריט של בעל הדירה שנשאר בדירה: מבט כללי, ותקריב של כל שריטה, כתם או פגם קיים. צלמו גם את הפריטים שיוצאים, רגע לפני ההובלה, כדי שלא תיוחס לכם שריטה שכבר הייתה שם.

את אותו הדבר עשו לרהיטים שלכם לפני שהם נכנסים לאחסון או עוברים לבני משפחה:

• צילום של כל פריט מכמה זוויות, כולל פגמים קיימים.
• רשימה כתובה עם שנת קנייה ומחיר משוער, ולפריטים יקרים גם קבלה אם נשמרה.
• צילום של מכשירי חשמל כשהם פועלים, כדי שיהיה ברור שהם יצאו מהבית תקינים.

שלחו את התמונות לעצמכם ולבעל הדירה באותו יום. כך יש להן תאריך ברור, ואף אחד לא יכול לטעון בעוד שנה שלא ראה אותן.

אם פריטים של בעל הדירה עוברים למחסן, שלו או חיצוני, שווה לתעד גם את הרגע שבו הם מונחים שם. תמונה אחת של הפריטים בתוך המחסן, עם תאריך, סוגרת את השאלה באיזה מצב הם נמסרו. מאותו רגע המצב שלהם כבר לא תלוי בכם, וטוב שיהיה לכך תיעוד.

אחסון, השאלה או מכירה: דגשים מעשיים

אם אתם מכניסים חלק מהרהיטים שלכם

כשרהיטים שלכם ושל בעל הדירה חולקים את אותה דירה, קל להתבלבל ביניהם אחרי שנה או שנתיים. סמנו את הפריטים שלכם ברשימה, ואם יש שני פריטים דומים, למשל שתי שידות או שני מאווררים, צלמו כל אחד והוסיפו הערה למי הוא שייך. הקפידו גם שהרהיטים של בעל הדירה לא ייפגעו בגלל הצפיפות: רהיט שנדחק למרפסת פתוחה או הוצמד לקיר לח הוא נזק שעלולים לבקש מכם לכסות. אם פריט שלו מפריע, עדיף לחזור אליו ולבקש לפנות אותו מאשר לאלתר לו מקום.

אם בחרתם באחסון חיצוני

התאימו את גודל היחידה לנפח האמיתי. פירוק של מיטה, שולחן וארונות וערימה לגובה מאפשרים להסתפק ביחידה קטנה יותר, וההבדל במחיר מצטבר על פני כל חודשי החוזה. בדקו כמה דברים לפני שאתם סוגרים:

• תקופת מינימום ותנאי יציאה: מה קורה אם תעזבו את הדירה מוקדם מהמתוכנן.
• עדכוני מחיר: האם המחיר קבוע לכל התקופה או עשוי להשתנות.
• תנאי המקום: יובש, אוורור והגנה מפני לחות, בעיקר לרהיטי עץ, מזרנים וריפוד.
• גישה: באילו שעות אפשר להגיע, והאם אפשר להכניס רכב עד היחידה.
• ביטוח: פוליסת התכולה של הדירה לא בהכרח מכסה פריטים שנמצאים מחוץ לה. כדאי לברר מול חברת הביטוח ומול מפעיל המחסן מה מכוסה ובאיזה סכום.

מקרר ומכונת כביסה מאחסנים רק אחרי ניקוי וייבוש מלא, עם דלת פתוחה מעט. מזרן עוטפים בכיסוי נושם ולא בניילון אטום, ומניחים אותו כך שלא יעמוד עליו משקל.

אם אתם משאילים לבני משפחה

השאלה נשמעת כמו פתרון בחינם, אבל יש לה מחיר סמוי. ספה שעמדה שנתיים בסלון של אח עם ילדים קטנים חוזרת אחרת. סכמו מראש, גם אם זה מרגיש רשמי מדי, לכמה זמן הפריט עובר, מה קורה אם הוא נפגע, ומי מוביל אותו חזרה. פריט שלא אכפת לכם לא לקבל בחזרה מתאים להשאלה. פריט שאתם בונים עליו לדירה הבאה מתאים פחות.

אם אתם מוכרים

התחילו מוקדם, לפחות שלושה עד ארבעה שבועות לפני המעבר. פריט שמתפרסם שבוע לפני ההובלה נמכר במחיר לחץ או לא נמכר בכלל. צלמו באור יום, ציינו מידות ושנת קנייה, והחליטו מראש מה המחיר המינימלי שלכם. מה שלא נמכר עד שבוע לפני המעבר שווה לשקול מחדש: למסור, לתרום או לצרף לאחסון אם יש מקום ביחידה.

מתכננים כבר עכשיו את היציאה בסוף השכירות

ההחלטות שאתם מקבלים היום קובעות איך ייראה היום האחרון בדירה. מי שלא חשב על כך מראש מגלה בסוף החוזה שהוא צריך לתאם באותו שבוע שלוש הובלות שונות.

אם פריטים של בעל הדירה יצאו לבקשתכם, בררו כבר עכשיו אם הם אמורים לחזור, ורשמו ביומן תזכורת כחודשיים לפני סוף החוזה. החזרה של רהיטים לדירה דורשת תיאום עם בעל הדירה, עם מוביל ועם מי שמחזיק אותם, וזה לא משהו שסוגרים ביומיים.

לגבי הפריטים שלכם, שאלו את עצמכם שלוש שאלות לקראת סוף התקופה:

1. האם הדירה הבאה מרוהטת? אם כן, אתם שוב באותה צומת, וכדאי לעשות את החשבון מחדש עם המספרים המעודכנים.
2. האם יש פער בין הדירות? אם התכולה כבר באחסון, פער של כמה שבועות מטריד פחות, כי רוב הרהיטים ממילא לא בדירה.
3. האם הפריטים עדיין שווים את זה? אחרי שנתיים באחסון, חלק מהפריטים כבר לא מצדיקים עוד שנה של תשלום.

בדיקה אחת באמצע התקופה חוסכת כסף: פעם בחצי שנה עברו על רשימת הפריטים המאוחסנים ושאלו אם הייתם קונים כל אחד מהם היום במחיר שעלה לכם לשמור אותו עד עכשיו. פריט שהתשובה עליו שלילית אפשר למכור, ולפעמים לעבור ליחידה קטנה יותר.

ביום היציאה עצמו חזרו לרשימת התכולה ולתמונות מיום הכניסה, עברו עם בעל הדירה על כל פריט שלו שנשאר בדירה, וודאו שכל מה ששייך לכם יצא. רשימה אחת מסודרת בתחילת השכירות היא מה שמאפשר לסיים אותה בלי ויכוח על ספה.